Ha csak kicsit vannak lekopva a betűk, elvileg nem probléma.
אותיו' ותיבות שנמחקו קצת אם רישומן ניכר כל כך שתינוק דלא חכים ולא טיפש יכול לקרותם מותר להעביר קולמוס עליה להטיב הכתב ולחדש ולא הוי שלא כסדרן:
A könnyítő vélemény.
(קכח) שנמחקו קצת - פי' שהלך מעל האותיות קצת מראה הדיו שלהן. ואם בתחלת הכתיבה לא היה הדיו שחור אלא דומה ללבן שהוכהה מראיתו או לאדום וצריך להעביר עליהם קולמוס הוי שלא כסדרן אבל בהאי דהשו"ע לא מיקרי שלא כסדרן כיון שגם עכשיו הכתב הוא כשר ומה שמוסיף עליו אינו אלא משמרו שלא יתמחק יותר. בד"א כשמקצת צבע הדיו קיים אבל אם קפץ כל הדיו מהקלף ולא נשאר רק רושם אדמומית מהחלודה של הדיו כשמעביר קולמוס עליהן ה"ז כותב שלא כסדרן ולפיכך אם נקלף ממקצת אורך הוי"ו קצת דיו ונשאר רק רושם החלודה באותו מקום וצריכין להראותו להתינוק אם יש בחלק העליון שיעור וי"ו צריך לכסות להחלק התחתון שלא יצרפהו התינוק ודומיא דמה שכתבנו לעיל בס"ק מ"ח. ודע עוד דדעת הפמ"ג הוא דאפילו נשאר ממשות דיו רק שנקלף שחרות העליון ונשאר אדום הוה שלא כסדרן דאודם אין כשר לתפילין אבל החתם סופר בחיו"ד בסי' רנ"ו פליג עליו וסובר דאם השינוי לאדמומית הוא מחמת יושן הרי הוא כשר שהרי הוא נכתב בדיו ולהכי נאמרה ההלכה לכתוב בדיו להורות דצריכה היא רק להכתב בדיו וכך דרכו של רוב דיו לכשיזקין יכהה מראיתו ויתהפך קצת לאדמדם ונעשית כעין מראה [שקורין בל"א ברא"ן] מ"מ טוב להעבירו בקולמוס ואפילו בשמות הקדושים קרוב לודאי דמותר כדיו ע"ג דיו דאין כאן מחיקה ואם נשתנה לאודם ממש שאין כן דרכן של סתם דיו או אפילו רק לאדמומית רק שנשתנה מיד מהר לאחר הכתיבה אין תקנה לאותה ס"ת שנראה שאינו מחמת יושן ועל כרחך יש חסרון בעיקר הדיו שנעשית מסממנים אחרים וע"כ פסול מעיקרא כי לא נכתב בדיו ובשמות אסור להעביר עליו דיו וכו' עי"ש שמאריך בכ"ז מילתא בטעמא:
Szín kapcsán a tefilin és a széfer Tóra kapcsán hasonlót ír.
יכתבם בדיו שחור בין שיש בו מי עפצים בין שלא במי עפצים: הגה ולכתחלה יחמיר לכתוב בדיו העשויה מעשן עצים או שמנים שרוי' במי עפצים [מהרי"ל סי' קי"ט] וכמו שיתבאר ביו"ד סי' רע"אכתב אפי' אות א' בשאר מיני צבעונים או בזהב הרי אלו פסולין. אם זרק עפרות זהב על האותיות מעביר הזהב וישאר כתב התחתון וכשר אבל אם זרק הזהב על אות מאזכרה אין לו תקנה לפי שאסור להעביר הזהב משום דהוי כמוחק את השם:
ספר תורה צריך שיכתבנו בדיו העשוי מעשן השמנים שרוי במי עפצים: (ולכתחלה טוב ליזהר שלא לעשות הדיו כי אם מדברים הבאים מן העץ) (כן משמע בזוהר פ' תרומה דף ע"ב ע"א) ואם כתבו במי עפצא וקנקנתום כשר אבל לא בשאר מיני צבעונים כגון האדום והירוק וכיוצא בהם שאם כתב אפילו אות אחת בשאר מיני צבעונים או בזהב פסול: הגה וכן אסור לכתוב שום שם מספר עשרים וארבע ספרים שלא בדיו (ר' ירוחם בשם אבן ירחי) ויש אומרים דלא בעינן דיו רק בס"ת (במרדכי ה"ק):
Ez utóbbiról írja a Kol Jáákov a szigorítást:
יח) אפי' כתב מתחלה בדיו שחור ואחר זמן נשתנה מראיתו ונוטה למראה אדמומית או שהכהה מראיתו עד שאינו שחור עוד אפי' אות אחת פסול וצריך להשגיח על זה כי הוא שכיח טובא. מלא"ש כלל ד' אות ב' בחכמה קסת הסופר סי' ג' סעי' ב' ובתפילין ובמזוזה אסור לחזור ולתקנם משום שלא כסדרן מלא"ש כלל ח' אות ה' בחכמה ובינה שם קסת הסופר סי' ט' אות ט'. ועיין בדברינו לא"ח סי' ל"ב אות ק"מ קמ"א קמ"ב: