Szukotnál említjük Egyiptomot – de korántsem foglalkozunk annyit vele mint Peszáchkor.
You shall live in booths seven days; all citizens in Israel shall live in booths,
בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כׇּל־הָֽאֶזְרָח֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יֵשְׁב֖וּ בַּסֻּכֹּֽת׃
in order that future generations may know that I made the Israelite people live in booths when I brought them out of the land of Egypt—I, your God יהוה.
לְמַ֘עַן֮ יֵדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכּ֗וֹת הוֹשַׁ֙בְתִּי֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
Ha a Tórában megnézzük, a Szukotról szóló szakasz két részből áll: az első csak az áldozatot írja le, a második keződik az "ách"-hal, ez az általunk is ismert Szukot.
Mark, on the fifteenth day of the seventh month, when you have gathered in the yield of your land, you shall observe the festival of יהוה [to last] seven days: a complete rest on the first day, and a complete rest on the eighth day.
אַ֡ךְ בַּחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בְּאׇסְפְּכֶם֙ אֶת־תְּבוּאַ֣ת הָאָ֔רֶץ תָּחֹ֥גּוּ אֶת־חַג־יְהֹוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הָֽרִאשׁוֹן֙ שַׁבָּת֔וֹן וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י שַׁבָּתֽוֹן׃
A Neciv magyarázata: akkor vagyunk boldogok, amikor a begyűjtés ideje eljön.
...
אך בחמשה וגו׳. לפי הדרש קאי האי אך רק על השלמה דשמיני ועל הסמוך לה לקיחת ד׳ מינים. אבל חגיגה כל שבעה היה גם בפסח. אכן כבר ביארנו כ״פ דבמקום שהמצוה מפורש בתורה היא עיקר יותר מהלמד משם. וכן דוקא באספכם את תבואת הארץ. ודרך האדם להיות שמח וטוב לב. המצוה לחוג כל שבעה ברבוי נו״נ. ותהיה השמחה בלולה בשמחת שלמים. וכמש״כ עוד בפ׳ ראה עה״פ חג הסכות וגו׳ כי יברכך. משא״כ בפסח אין בו חגיגה כל שבעה אלא להשלמה. וע׳ מש״כ בס׳ שמות כ״ג ט״ו:
A Tur híres magyarázata: direkt nem akkor ülünk sátrakban, amikor logikus lenne. Így válik láthatóvá, hogy a micva miatt tesszük.
“For a seven day period you shall live in booths...in order that your [ensuing] generations should know that I had the children of Israel live in booths when I took them out of the land of Egypt. I am the Lord, your God.” The verse links the commandment of building a Sukkah with the exodus from Egypt. Likewise, many other commandments are linked to the exodus since it was an event which we saw with our eyes and heard with our ears and no man can deny. The Exodus instructs us regarding the truth of the reality of the Creator, may He be uplifted: that He created everything according to His will, and He has the power and the rule and the ability, in the upper spheres and the lower spheres, to do His will. There is no being which can impose his will on Him, as He demonstrated with us when He took us out from the Land of Egypt with signs and wonders. And the Sukkot, of which verse states He caused us to dwell in, were the Clouds of Glory which surrounded them lest they be struck by heat or the sun. And as a demonstration of these occurrences, He commanded us to make Sukkot in order that we remember His wonders and awesome deeds. Now even though we left Egypt in the month of Nissan, He did not command us to make a Sukkah in that time of year since it is in the summer, and it is common for people to make huts for shade. Thus, it would not be apparent that we made the Sukkah in fulfillment of the mitzvah of our Creator, may He be blessed. Therefore, He commanded us to make Sukkot in the seventh month (Tishrei) which is in the rainy season and when it is customary for people to leave their summer huts and return inside their homes. However, we leave our homes and dwell in our Sukkot. Through this action, we show that our dwelling in the Sukkah is in fulfillment of our King’s command…
הלכות סוכה בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם וגו' תלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים וכן הרבה מצות לפי שהוא דבר שראינו בעינינו ובאזנינו שמענו ואין אדם יכול להכחישנו והיא המורה על אמיתת מציאות הבורא יתעלה שהוא ברא הכל לרצונו והוא אשר לו הכח והממשלה והיכולת בעליונים ובתחתונים לעשות בהן כרצונו ואין מי שיאמר לו מה תעשה כאשר עשה עמנו בהוציאו אותנו מארץ מצרים באותות ובמופתים והסוכות שאומר הכתוב שהושיבנו בהם הם ענני כבודו שהקיפן בהם לבל יכה בהם שרב ושמש ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו ואע"פ שיצאנו ממצרים בחדש ניסן לא צונו לעשות סוכה באותו הזמן לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל ולא היתה ניכרת עשייתנו בהם שהם במצות הבורא יתברך ולכן צוה אותנו שנעשה בחדש השביעי שהוא זמן הגשמים ודרך כל אדם לצאת מסוכתו ולישב בביתו ואנחנו יוצאין מן הבית לישב בסוכה בזה יראה לכל שמצות המלך היא עלינו לעשותה וסוכה זו צריך שתהיה במקום הראוי לעשותה וממין הראוי ושיהיו דפנותיה כראוי בשיעורם ובמנינם ושיהיה סככה כראוי ושלא תהא גבוה יותר משיעורה ולא נמוכה פחות משיעורה ולא קטנה משיעורה:
A Grá híres magyarázata: ekkor tért vissza a (talmudi vitából is jól ismert) ánáné hákávod:
הטעם של מצוות סוכה הוא, על מה שחזר הקב"ה ונתרצה לשכון בתוך בני ישראל ולא למסור אותם למלאך, כמו שאמר בתחילה 'הנה אנכי שולח מלאך לפניך' (שמות כג,כ), רק השכינה תהיה תמיד בתוכם והם ישבו בצילו, לפי שכשעשו את העגל נסתלקו העננים, ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן (פי' שה"ש א,ד). והתחלת חזרת השכינה לישראל הייתה בט"ו בתשרי. כי ביום הכיפורים ירד משה מן ההר, להגיד לישראל שציווה ה' לעשות המשכן, ולשכון בתוך בני ישראל לעולם, ולא יסור מהם לעולם, כמו שכתבו 'השוכן אתם בתוך טומאותם' (לעיל טז,טז). וביום המחרת יום הכיפורים ציווה להביא נדבות המשכן הרי י"א, והיום י"ב וי"ג הביאו נדבות, דכתיב 'והם הביאו אליו נדבות בבוקר בבוקר' (שמות לו,ג). וכדאיתא במדרש, ה' יהודה ור' נחמיה אומרים, שני ימים היו מביאים נדבות, שנאמר בבוקר בבוקר (בתנחומא תרומה פ"ד בשם ר' יוחנן). ביום י"ד הכריזו שלא יביאו עוד. וביום ט"ו התחילו לבנות המשכן וחזרה השכינה לישראל
Érdekes, hogy itt majdnem ugyanez van, de nem pontosan: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14228&st=&pgnum=28&hilite=