Szukot / miért pont ősszel

·6 views

Szukotnál említjük Egyiptomot – de korántsem foglalkozunk annyit vele mint Peszáchkor.

ויקרא כ״ג:מ״ב

בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כׇּל־הָֽאֶזְרָח֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יֵשְׁב֖וּ בַּסֻּכֹּֽת׃

ויקרא כ״ג:מ״ג

לְמַ֘עַן֮ יֵדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכּ֗וֹת הוֹשַׁ֙בְתִּי֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

Ha a Tórában megnézzük, a Szukotról szóló szakasz két részből áll: az első csak az áldozatot írja le, a második keződik az "ách"-hal, ez az általunk is ismert Szukot.

ויקרא כ״ג:ל״ט

אַ֡ךְ בַּחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בְּאׇסְפְּכֶם֙ אֶת־תְּבוּאַ֣ת הָאָ֔רֶץ תָּחֹ֥גּוּ אֶת־חַג־יְהֹוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הָֽרִאשׁוֹן֙ שַׁבָּת֔וֹן וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י שַׁבָּתֽוֹן׃

A Neciv magyarázata: akkor vagyunk boldogok, amikor a begyűjtés ideje eljön.

העמק דבר על ויקרא כ״ג:ל״ט:א׳

אך בחמשה וגו׳. לפי הדרש קאי האי אך רק על השלמה דשמיני ועל הסמוך לה לקיחת ד׳ מינים. אבל חגיגה כל שבעה היה גם בפסח. אכן כבר ביארנו כ״פ דבמקום שהמצוה מפורש בתורה היא עיקר יותר מהלמד משם. וכן דוקא באספכם את תבואת הארץ. ודרך האדם להיות שמח וטוב לב. המצוה לחוג כל שבעה ברבוי נו״נ. ותהיה השמחה בלולה בשמחת שלמים. וכמש״כ עוד בפ׳ ראה עה״פ חג הסכות וגו׳ כי יברכך. משא״כ בפסח אין בו חגיגה כל שבעה אלא להשלמה. וע׳ מש״כ בס׳ שמות כ״ג ט״ו:

A Tur híres magyarázata: direkt nem akkor ülünk sátrakban, amikor logikus lenne. Így válik láthatóvá, hogy a micva miatt tesszük.

טור, אורח חיים תרכ״ה:א׳

הלכות סוכה בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם וגו' תלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים וכן הרבה מצות לפי שהוא דבר שראינו בעינינו ובאזנינו שמענו ואין אדם יכול להכחישנו והיא המורה על אמיתת מציאות הבורא יתעלה שהוא ברא הכל לרצונו והוא אשר לו הכח והממשלה והיכולת בעליונים ובתחתונים לעשות בהן כרצונו ואין מי שיאמר לו מה תעשה כאשר עשה עמנו בהוציאו אותנו מארץ מצרים באותות ובמופתים והסוכות שאומר הכתוב שהושיבנו בהם הם ענני כבודו שהקיפן בהם לבל יכה בהם שרב ושמש ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו ואע"פ שיצאנו ממצרים בחדש ניסן לא צונו לעשות סוכה באותו הזמן לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל ולא היתה ניכרת עשייתנו בהם שהם במצות הבורא יתברך ולכן צוה אותנו שנעשה בחדש השביעי שהוא זמן הגשמים ודרך כל אדם לצאת מסוכתו ולישב בביתו ואנחנו יוצאין מן הבית לישב בסוכה בזה יראה לכל שמצות המלך היא עלינו לעשותה וסוכה זו צריך שתהיה במקום הראוי לעשותה וממין הראוי ושיהיו דפנותיה כראוי בשיעורם ובמנינם ושיהיה סככה כראוי ושלא תהא גבוה יותר משיעורה ולא נמוכה פחות משיעורה ולא קטנה משיעורה:

A Grá híres magyarázata: ekkor tért vissza a (talmudi vitából is jól ismert) ánáné hákávod:

הטעם של מצוות סוכה הוא, על מה שחזר הקב"ה ונתרצה לשכון בתוך בני ישראל ולא למסור אותם למלאך, כמו שאמר בתחילה 'הנה אנכי שולח מלאך לפניך' (שמות כג,כ), רק השכינה תהיה תמיד בתוכם והם ישבו בצילו, לפי שכשעשו את העגל נסתלקו העננים, ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן (פי' שה"ש א,ד). והתחלת חזרת השכינה לישראל הייתה בט"ו בתשרי. כי ביום הכיפורים ירד משה מן ההר, להגיד לישראל שציווה ה' לעשות המשכן, ולשכון בתוך בני ישראל לעולם, ולא יסור מהם לעולם, כמו שכתבו 'השוכן אתם בתוך טומאותם' (לעיל טז,טז). וביום המחרת יום הכיפורים ציווה להביא נדבות המשכן הרי י"א, והיום י"ב וי"ג הביאו נדבות, דכתיב 'והם הביאו אליו נדבות בבוקר בבוקר' (שמות לו,ג). וכדאיתא במדרש, ה' יהודה ור' נחמיה אומרים, שני ימים היו מביאים נדבות, שנאמר בבוקר בבוקר (בתנחומא תרומה פ"ד בשם ר' יוחנן). ביום י"ד הכריזו שלא יביאו עוד. וביום ט"ו התחילו לבנות המשכן וחזרה השכינה לישראל

Érdekes, hogy itt majdnem ugyanez van, de nem pontosan: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14228&st=&pgnum=28&hilite=